וּתְפִילָּה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לִתְבוֹעַ צְרָכָיו. וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לְמִי מְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
ותפילה. בלשון שהוא שומע כדי שיהא יודע לתבוע צרכיו:
וְקִרְיַת שְׁמַע. דִּכְתִיב וְדִבַּרְתָּ בָּם. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ נֶאֶמְרָה אֶלָּא בִלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. מַה טָעֲמָא. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּא. רִבִּי לֵוִי בַר חַיְתָא אֲזַל לְקַיְסָרִין. שְׁמַע קָלוֹן קַרֵייָן שְׁמַע אֱלֵונִיסְתִּין. בְּעָא מְעַכְבְּתוֹן. שְׁמַע רִבִּי יוֹסֵי וְאִקְפַּד. אָמַר. כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי. מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת אֲשׁוּרִית לֹא יִקְרֶינָּה כָּל עִיקַּר. אֶלָּא יוֹצֵא בְכָל לָשׁוֹן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ. הֵשִׁיב רִבִּי בְּרֶכְיָה. הֲרֵי מְגִילַּת אֶסְתֵּר. הָיָה יוֹדֵעַ לִקְרוֹת אֲשׁוּרִית וְלָעַז. אֵינוֹ יוֹצֵא בָהּ אֶלָּא אֲשׁוּרִית. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְגִילַּת אֶסְתֵּר הָיָה יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ אֲשׁוּרִית וְלָעַז אֵינוֹ יוֹצֵא בָהּ אֶלָּא אֲשׁוּרִית. 29b בְּלָעַז יוֹצֵא בָהּ בְּלָעַז. וְכֵן יוֹצֵא בָהּ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
ודברת בם. בכל לשון שהוא מדבר:
והיו. בהוויתן יהו:
אלוניסתין. לשון יוני הערוך:
בעא. הי' רוצה לעכבן דסבר כרבי דאינו נאמר אלא בלה''ק:
הרי מגילת אסתר כו'. דאינו יוצא בה אלא באשורית:
א''ר מנא. שניי' התם שהיה יודע אשורי' ולעז ולפיכך אינו יוצא אלא אשורית:
בלעז. כלומר אם לא היה יודע אלא לעז יוצא בה גם בלעז כבק''ש:
כך אומר אני. בתמיה דמי שאינו יודע לקרות ק''ש בלה''ק שלא יקרינה כל עיקר:
וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בִלְשׁוֹנוֹ. הִשְׁבִּיעָן שֶׁלֹּא בִלְשׁוֹנָן וְאָֽמְרוּ. אָמֵן. הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. כְּהָדָא דְתַנֵּי. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין כִּתְנַיִין שֶׁבְּלִיבֵּינוּ לֹא כִתְנַיִין שֶׁבְּלִיבְּכֶם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. חֲזָקָה כִתְנַיִין שֶׁבְּלִיבּוֹ הוּא מַשְׁבִּיעוֹ. וְלָמָּה הוּא מַתְנֶה עִמּוֹ. מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. יֵשׁ תְּנַיִין בַּשְּׁבוּעוֹת. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֵשְׁנוֹ פֹה עִמָּנוּ עוֹמֵד הַיּוֹם. מַה מַשְׁמַע מִינָהּ. אָמַר לֵיהּ. הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ אֵין בְּלִיבָּם תְּנַיי.
Pnei Moshe (non traduit)
הדורות הבאים אחרינו אין בלבם תניי. כלומר דלכך אמר משה ואת אשר איננו כמו הדורות הבאים אחרינו אין תנאי בלבם כך אין תנאי שבלבכם כלום דעל דעת המקום ועל דעתי אני משביע אתכם:
מה שמע מינה. היכן שמענו זה מזה הפסוק:
מפני ההדיוטות. שלא לעשות היתר לעצמן ויאמרו יש תניין בשבועות כלו' שבלבם תנאי אחר על השבועה אבל באמת אין תנאים בשבועות ואפילו לא פירשי:
והא כתיב כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום. ואת אשר איננו וגו'. דאלמא שצריך לפרש להם לא על דעתכם כו':
כתניין שבלבנו. כלומר דהב''ד משביעין אותן על תנאי שבלבנו ועל דעתנו ולא על תנאי שבלבכם ולפיכך צריך נמי בשבועת הדיינין שיבינו אותה וכן א' בבבלי שבועות ריש פ''ו שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה:
חזקה כתנאי שבלבינו הוא משביעו. כלומר אפילו מן הסתם שלא פירשו להם ודאי על תנאי שבלבינו הוא משביען ולמה הוא מתנה ומפרש להם כך:
משנה: וְאֵילּוּ נֶאֱמָרִין בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מִקְרָא הַבִּיכּוּרִים וַחֲלִיצָה בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּבִרְכַת כֹּהֵן גָּדוֹל וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ וּפָרָשַׁת עֶגְלָא עֲרוּפָה וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל הָעָם. מִקְרָא הַבִּיכּוּרִים כֵּיצַד. וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי י֨י אֱלֹהֶיךָ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָֽמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם. מָה עֲנִייָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בְּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. חֲלִיצָה כֵיצַד. וְעָֽנְתָה וְאָֽמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָֽמְרוּ מָה עֲנִייָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְעָֽנְתָה וְאָֽמְרָה כָּכָה עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יהודה אומר וענתה וגו'. דאינו צריך לג''ש דמגופיה דקרא אנו למדין דכתיב ככה עד שתאמר בלשון הזה:
מה ענייה האמורה להלן בלה''ק. דכתיב קול רם וכתיב התם משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:
ולהלן הוא אומר. בברכות וקללו' של הר גריזים:
כיצד. כמו מנין:
ומשוח מלחמה. והיה כקרבכם וגו' ואמר הכהן שמע ישראל וגו':
ופרשת עגלה ערופה. ידינו לא שפכו וגו' כפר לעמך ישראל וגו':
ופרשת המלך. היא פרשת הקהל כדמפ' בסוף פירקין:
ברכת כהן גדול. ביום הכיפורי' אחר עבודת היום שלפני ולפנים היה קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:
ברכת כהנים. נשיאת כפים:
ברכות וקללות. שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:
וחליצה. יבמה אומרת מאן יבמי וגו' והוא אומר לא חפצתי לקחתה ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:
מקרא ביכורים. שהיה קורא מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה:
מתני' ואלו נאמרין בלשון הקודש. ולא אמרינן ניגמר מהנך דלעיל שנכתב ונסדר עליהן מצות דיבורים ואין צריך לאמרם בל' הקודש משום דבהני כתיב עיכובא:
משנה: בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָֽבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁאֵצֶל אֵילוֹנֵי מוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וגו' וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה מָה הָאֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם אַף אֵלוֹנֵי מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שבשומרון. אצל שומרון:
כְּתִיב וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָֽמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם. בְּקוֹלוֹ שֶׁלָּרָם. מְלַמֵּד שֶׁשִׁיתֵּף הַקַּדושׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹלוֹ עִמָּהֶן. דָּבָר אַחֵר. קוֹל רָם. הַמְעוּלֶּה שֶׁבַּקּוֹלוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לֹא קָטוֹן וְלֹא גָדוֹל אֶלָּא בֵינוֹנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
המעולה שבקולות. כדמפרש ר' יצחק בקול בינוני:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁלֹּא יְהֵא לָשׁוֹן סוּרְסִי קַל בְּעֵינֶיךָ. שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים הוּא אָמוּר. בַּתּוֹרָה כְתִיב וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בִּנְּבִיאִים כְּתִיב כִּדְנָה תֵּימְרוּן לְהוֹן. בַּכְּתוּבִים כְּתִיב וַיְּדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין. אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת נָאִין לְהִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. וְאֵילּוּ הֵן. לָעַז לְזֶמֶר. רוֹמִי לִקְרָב. סוּרְסִי לְאֵילִייָא. עִבְרִי לְדִיבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף אֲשׁוּרִי לִכְתָב. אֲשׁוּרִי יֵשׁ בּוֹ כְּתָב וְאֵין בוֹ לָשׁוֹן. עִבְרִי יֵשׁ בּוֹ לָשׁוֹן וְאֵין בוֹ כְּתָב. בַּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אֲשׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲשׁוּרִי. שֶׁהוּא מְאוּשָׁר בִּכְתָבוֹ. אָמַר רִבִּי לֵוִי עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאֲשׁוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יהא לשון סורסי. ארמי קל בעיניך כלומר דשאני לשון ארמי שהוא קרוב ללה''ק ושייך ביה נמי לשון ענייה שהרי מצינו לשון זה בתורה כו' אי נמי מילתא באפי נפש' היא:
לעז. יונית נאה לזמר:
רומי לקרב. הלבבות וליתן אהבה שהוא לשון ריצוי ופיוס:
סורסי. ארמי:
לאילייא. לקינה:
עברי לדיבור. שהוא לשון צח ונקי:
אף אשורי. כתב אשורי נאה לכתב:
בחרו להם. ישראל בימי עזרא כתב אשורי ולשון הקודש כדאמר בבבלי סנהדרין דף כ''ב והתם קאמר כתב עברי והיינו כתב עבר הנהר והכא בלה''ק מיירי דאין בו כתב:
הלכה: תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בְּלָשׁוֹן הַזֶּה עֲנִייָה וָאֲמִירָה כָּכָה וְכֹה הַרֵי הוּא בְלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. בִּנְייַן אַב שֶׁבְּכוּלָּן מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. הָתִיב רִבִּי חַגַּי. וְהָֽכְתִיב וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל. אִין תֵּימַר עַל יְדֵי עֲנִייָה. וְהָֽכְתִיב וַיֹּאמְרוּ. 30a אִין תֵּימַר עַל יְדֵי אֲמִירָה. וְהָֽכְתִיב מֵי֨י יָצָא הַדָּבָר. אִין תֵּימַר. בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. וְהָֽכְתִיב וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. וְאִין תֵּימַר. קוֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה. הֲרֵי פָרָשַׁת וִוידּוּי מַעֲשֵׂר הֲרֵי הוּא לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה וְהוּא נֶאֱמַר בְּכָל לָשׁוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
ואין תימר קודם למ''ת. שאני דכל מקום שנאמר ענייה אחר מ''ת קאמר הרי פרשת וידוי מעשר כו':
והכתיב מה' יצא הדבר. ולא היה כתב לנו בזה הלשון אם דברי פיהם לא כלבם הי':
אין תימר על ידי אמירה. כלומר שבא הכתוב ללמדינו דבאמירה בעלמא היו דבריהן ולא בלב שלם:
והכתיב ויאמרו. וא''כ ויאמרו למה לי:
אין תימר ע''י ענייה. אם תאמר דלהכי כתיב לשון ויען דשייך התם לשון ענייה שהיו עונים על דברי אליעזר:
והכתיב ויען לבן ובתואל. והם לא היו מדברים בלשון הקודש כדלקמן דכתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא:
בנין אב שבכולן. ללמד על מקום שנאמר עניה דכתיב משה ידבר:
גמ' תני. בברייתא בשם ר' יודה דאין צריך לכל ג''ש המוזכרים במתני' דכל מקום שנאמר בלשון הזה עני' ואמירה כגון מקר' ביכורים וחליצה או מקום שנאמר ככה כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source